יו”ר,EJA הרב מנחם מרגולין , התריע בפני המנהיגים האירופאים כי השנתיים האחרונות, מאז ה- 7 באוקטובר, הפכו לימים האפלים ביותר ליהודי אירופה מאז השואה וקרא לראשי המדינות ביבשת להכריז על יהודי אירופה מיעוט מוגן שזכאי להגנת המדינה. “האנטישמיות הורסת את הדמוקרטיה באירופה ולא ייתכן שהמדינות משאירות את האחריות להתמודדות עם הבעיה על הקורבן. אמר הרב מרגולין וקרא לממשלות להבטיח, למשל, מימון ממשלתי קבוע לאבטחת מוסדות יהודיים, שילוב חינוך על חיי היהודים וההיסטוריה היהודית בתוכניות הלימודים הלאומיות, והגנה על אורח החיים והדת היהודית. מדובר בהישרדות – הישרדותו של עם, ואמינותה המוסרית של אירופה עצמה. איננו מבקשים זכויות יתר – אנו דורשים צדק. את הזכות לחיות כיהודים, בביטחון ובכבוד, כחלק בלתי נפרד מזהותה של אירופה.” הרב מרגולין ציין בפני חברי המשלחת כי“מדי שנה הממשלות מפרסמות הצהרות, אך יהודים ממשיכים להיות מותקפים, נרדפים ומואשמים. הזכות לחיות כיהודים באירופה אינה נושא למשא ומתן. אירופה חייבת לפעול — לא מחר, אלא עכשיו.”
ראש ממשלת בריטניה לשעבר בוריס ג’ונסון , שקיבל את פרס דוד המלך מטעם איגוד הארגונים היהודים באירופה, הביע תמיכה נחרצת בקריאה לפעולה: “ליל הבדולח היה קריאת ההשכמה שנכשלה להעיר אותנו,” אמר. “7 באוקטובר היה הטבח הנורא ביותר בעם היהודי מאז השואה — ושוב אנו נכשלים במבחן האנושיות. במקום לעמוד לצד ישראל נגד הברבריות, המון זועם מילא את רחובות הערים במערב. כאשר העולם מפנה את גבו ליהודים — זו תמיד האזהרה הראשונה לפני הירידה המוסרית של כולנו. עלינו למצוא את האומץ לחשוף את השקרים, לדחות את ההשוואה המוסרית השקרית, ולהתמודד עם גל האנטישמיות הזה לפני שיהיה מאוחר מדיי.
ראש ממשלת בלגיה, בארט דה וויבר , קרא לערנות ולעמידה נחושה: “הזיכרון הוא רק חלק מהסיפור. עלינו גם להישאר ערניים,” אמר. “האנטישמיות נראית בכל מקום באירופה, ואסור לנו לוותר לה — אפילו לא במילימטר אחד”.
במשלחת איגוד הארגונים היהודיים באירופה משתתפים השנה, בין היתר מזכיר המדינה לנשיאות פולין ווייצ’ך קולארסקי, שר אירופה ההונגרי יאנוש בוקה, חבר הפרלמנט האירופי לוקאס מנדל (אוסטריה), ברט-יאן רוייסן (הולנד), הסנאטורית לורנס רוסיניול (צרפת), סגן השר קונסטנטינוס קראגקוניס (יוון), שגריר ישראל בפולין יעקב פינקלשטיין, והמומחה ליחסים בינלאומיים הארלי ליפמן.
ד”ר כריסטר מטסון, מנהל מכון סגרסטד בשוודיה, אמר: “אנו מודדים כיום את סוג האנטישמיות הלא נכון. המחקר שלנו מראה שהעוינות כלפי יהודים אינה מכוונת עוד ל‘יהודים’ עצמם אלא ל‘ציונים’. כאשר החלפנו את המילה ‘יהודים’ במילה ‘ציונים’ בשאלוני הסקרים, שיעור האמונות האנטישמיות עלה באופן חד. מה שמכונה אנטי-ציונות הפך לצורתה המרכזית של האנטישמיות המודרנית — אותה שנאה ישנה בתחפושת פוליטית חדשה.”
ד”ר יאנוש בוקה, שר אירופה בממשלת הונגריה, אמר: “איננו מנצחים במאבק באנטישמיות באירופה — אנו מאבדים קרקע מדי יום. זה חייב להשתנות, וארבעה עקרונות צריכים להנחות אותנו: ראשית, זהו מאבק פוליטי – על הממשלות לקחת אחריות ולהטיל סנקציות אמיתיות. שנית, זהו מאבק אירופי – אף מדינה אינה יכולה להילחם בו לבדה, והאיחוד האירופי חייב לגבות את מילותיו במעשים ובמימון. שלישית, עלינו לטפח חיים יהודיים ולא רק להגן עליהם – ביטחון, חינוך ומסורת חייבים להישמר. ולבסוף, עלינו לבנות שותפות אסטרטגית עם מדינת ישראל על בסיס כבוד הדדי ויושרה. רק כך אירופה תוכל לנצח את האנטישמיות ולהישאר נאמנה לערכיה.”
ברט-יאן רוייסן, חבר הפרלמנט האירופי מהולנד, הוסיף: “אנטישמיות ואנטי-ציונות הן שני צדדים של אותו מטבע. בהולנד ראינו עלייה חדה במקרי אנטישמיות – כולל מקרה שבו בוטלה הופעה רק משום שאחד הנגנים משרת בצה”ל. זו אינה מחאה – זו אפליה. אירופה חייבת לאמץ מדיניות של אפס סובלנות כלפי מעשים כאלה, ולהבהיר למהגרים החדשים שעליהם להכיר במדינת ישראל ולכבד את הקהילה היהודית.”
הארלי ליפמן, מומחה ליחסים בינלאומיים ופרשן, אמר: “האנטישמיות של היום מונעת בידי ברית רעילה – איסלאמיסטים קיצוניים במימון איראן וקטאר, ולצידם אידאולוגים מהשמאל הקיצוני הרואים ביהודים מדכאים. אירופה חייבת להפסיק את מדיניות הפייסנות ולקרוא לדברים בשמם: זו אותה אנטישמיות ישנה בלבוש חדש.”
יעקב פינקלשטיין, שגריר ישראל בפולין, הוסיף: “אנחנו זקוקים לפעולה – לא לגינויים ולא לנחמות. מקבלי ההחלטות חייבים להבין שהדה-לגיטימציה של ישראל מזינה מעגל מסוכן של דיסאינפורמציה שמעצבת תודעה ומדיניות. הפתרון הוא חינוך, חינוך, ועוד חינוך.”
אליס תאודורסקו מווה, חברת הפרלמנט האירופי משוודיה ויו”ר קבוצת העבודה של הפרלמנט למאבק באנטישמיות, אמרה: “השואה לא התחילה בתאי הגזים – היא התחילה בשתיקה, בצעדים הקטנים של השנאה שאנשים בחרו להתעלם מהם. אם לא נתמודד עם אותם צעדים קטנים היום, ההיסטוריה לא תחזור על עצמה במקרה – היא תחזור על עצמה בגלל אדישותנו. הבחירה בין טוב לרע איננה מופשטת; היא מתרחשת בכל יום, בכל שיחה ובכל רגע של היסוס מוסרי.”
מזכ”ל איגוד הארגונים היהודים באירופה, דייוויד לגה, קשר בין ההיסטוריה של קרקוב להווה האירופי: “לא באנו רק לזכור, אלא להפוך את הזיכרון לאחריות,” אמר. “האנטישמיות שינתה את שפתה, אך לא את מטרתה. היא הפכה שוב לאופנתית — וחייבים להתמודד איתה באומץ, לא באדישות.”
בסיום היום הראשון קרא הרב מרגולין למנהיגי אירופה: “אירופה אינה יכולה להרשות לעצמה עוד אמפתיה סמלית. עתיד החיים היהודיים ועתידה של אירופה עצמה תלויים בהגנה אמיתית ואכיפה. הזמן לנימוסים עבר.”
