ועדת הכספים בראשות ח”כ משה גפני, קיימה הבוקר (שלישי) דיון בנושא סקירת נגיד בנק ישראל והצגת תקציב בנק ישראל לשנת 2025.
נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון הציג כי במסגרת השפעות המלחמה – התוצר בישראל נפגע ומתרחק מהמגמה, ישנה ירידה באבטלה, לצד יציבות בצריכה הפרטית: “ישראל נכנסה לאירוע של ה-7 באוקטובר באופן יחסי במצב טוב, צמחה יפה לאחר הקורונה עם שוק עבודה הדוק, אבטלה נמוכה, השתתפות גבוה, רואים גם את האחריות הפיסקלית של המדינה לאורך כמעט 20 שנה, הצלחנו להוריד את יחס החוב תוצר ל-60%, האינפלציה התמתנה, הייתה בדרך ליעד של בין 1 ל-3 אחוזים, היינו כמעט פוסטר צ’יליד עבור העולם”.
על רקע פתיחת המלחמה, הציג הנגיד כי המאזן היציב של המשק הישראלי מספק חוסן כלכלי מסוים, “לישראל יש חוזקות, גם במלחמה הייצוא גדול מהיבוא”, כן הוצג כי בעבר, הכלכלה הישראלית התאוששה במהירות ממשברים גיאו-פוליטיים, ומהנתונים עולה כי קצב ההתאוששות איטי יותר ביחס למשברים קודמים, “אבל רואים את הדינמיות של הכלכלה הישראלית כבר ברבעון הראשון ב-24 שיעור צמיחה מעל 16%, ברבעון השני 0 וברבעון השלישי 4 אחוזים ואנחנו צופים רבעון חזק ברבעון הרביעי”.
הנגיד הציג את תחזית חטיבת המחקר בבנק ישראל, לפיה: צמיחת התוצר תעמוד על 4.0% בשנת 2025 ו-4.5% בשנת 2026, האינפלציה תעמוד על 2.6% בשנת 2025 ועל 2.3% בשנת 2026, ושיעור התעסוקה יעמוד על 78.4% לשנת 2025 ו-78.7% לשנת 2026.
עוד הציג הנגיד כי שוק העבודה בישראל מאופיין בלחצי היצע, עם התמתנות בקצב עליית השכר הנומינלי, כאשר השכר הריאלי גבוה מרמתו ערב המלחמה, אך מוסיף לשהות מתחת למגמה ארוכת הטווח. הנגיד הציג את נתוני המלחמה: “אתם רואים מה קורה לשוק העבודה שמערכת החינוך סגורה, ורואים את הירידה העקבית באבטלה”.
לעניין שוק הדיור ציין הנגיד כי “הציבור הבין שהולכים להיבנות פחות, ולאחר ירידה במחירי הדיור, המלחמה גרמה לפגיעה בענף הבנייה, ולאחר תחילת שנת 2024 החל קו מגמה חדש של עלייה במחירי הדיור, זה נובע ממגבלת הבנייה ובחלקה ממנגנונים של הקבלנים”.
לעניין מדדי המניות בישראל הציג הנגיד כי אלה עלו באופן בולט בשנה האחרונה, כן הציג הנגיד כי ישנה ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל אך היא עדיין שוהה ברמה גבוהה ביחס לטרום המלחמה: “החוב הישראלי 85 אחוז שקלי ו-15 אחוז הוא בערכי דולר, גם בישראלי חזרנו למצב טוב יותר”
לגבי השקל ציין הנגיד כי זה “עלה מעל 3.8 לאחר ה-7 באוקטובר, לאחר מכן הוא התייצב, זה חלק בשל המצב בשטח וחלק מדיניות בנק ישראל, עכשיו הוא ירד מתחת ל-3.6 וכעת שוב עלה מעל 3.6”.
על התנהלות בנק ישראל בפתח המלחמה ציין: “חייב לעשות כל מאמץ שמשבר, אם הוא קורונה ואם הוא מלחמה, לא יהפוך למשבר פיננסי. לאחר ה-7.10 התלבטנו אם לפתוח את השוק, בחנו ויצאנו עם תוכנית שעד היום בנקים אחרים מסתכלים עליה, לא אמרנו שאנחנו מגנים על השער, אמרנו שאנחנו מוכרים 30 מיליארד דולר, שאנחנו שמים 15 מיליארד של עסקאות תשואה, כולם יודעים שיש לנו את העוצמה הזו, שמנו מספיק רגל על הפדל, היה חשוב לנו שהשווקים יתפקדו ויהיה מסחר תקין, זה הביא לעליית השקל ולאחר מכן להתמתנות שלו, בעיני זה היה קריטי, ולומדים את זה היום גם במקומות אחרים. הגענו להסכמות על דחיית תשלומים מול הבנקים, כאשר אנשים נעקרו מבתיהם ויצאו לחזית, דחיות בתחילה לכל אנשי העוטף והמילואים, ואח”כ לכל אנשי הצפון, והמתווה הזו הורחבה 4 פעמים”.
הנגיד התייחס למגזר ההייטק, והציג כי לזה תרומה נרחבת לכלכלה: “רואים התאוששות בגיוסי הון של חברות הייטק ישראליות, בכלל העולם הייתה נחיתה של הגיוסים, יש שיפור, אלה רבעונים ראשונים ונצטרך לראות לאן זה הולך.” לצד כך ציין הנגיד כי בגזרת המשרות בהייטק “צריך יותר ויותר אנשים עם בעלי מיומנויות, אנחנו צריכים יותר הכשרות”. לעומת תקופת הדוט קום, הציג הנגיד כי בניגוד לאז, כיום משק ההייטק “מבוזר” יותר ורוב גדול של החברות נמצא כבר בשלב הייצור.
בכל הקשור לאינפלציה אמר הנגיד כי “בישראל היא גבוהה מחציון ה- OECD, 3.2% עפ”י המדד האחרון, מתחילת ה-24 היא שינתה מגמה ביחס לעולם, קודם הינו במגמת ירידה ובתחתית, אנחנו כבר לא שם, אנחנו יותר בחלק העליון”* הוסיף הנגיד וציין כי בשני המדדים האחרונים הנתונים היו טובים יותר “אנחנו צופים בשל המע”מ כמה מדדים גבוהים יותר והאינפלציה תהייה גבוה יותר, כי הביקושים יקדימו את מגבלות ההיצע, אבל בחצי השני זה אמור להתמתן, יש אי וודאות גדולה כמה הביקושים יעלו וכמה מהר הם יתמתנו ומגבלות ההיצע”.
בהקשר זה, ציין כי “תחת התרחיש הזה אנחנו רואים לנגד עיננו, שבחצי השני נראה שזה יהיה פיזיבילי לעשות הורדה אחת או שתיים”. עם זאת הוא סייג והדגיש כי הגורמים הכלכליים הבכירים בעולם המערבי “מדברים כל הזמן בזהירות, שתהליך שלהם יהיה תלוי נתונים נוכח אי הוודאות, לנו יש אי וודאות בחזקת שלוש, ונפעל עפ”י התפתחות הנתונים. אם נראה תרחיש טוב יותר, נוכל לפעול מוקדם יותר, אם נראה נתונים של אינפלציה שנתקעת נצטרך להיות שמרניים יותר”.
בנוגע לתקציב הציג הנגיד כי ההוצאה הביטחונית בישראל גבוהה, והאזרחית נמוכה באופן יחסי. עוד הציג הנגיד כי תוספת הוצאות המלחמה ברוטו לשנים 23-25 נוכח המלחמה עומדת על כ-255 מיליארד ₪.
על רקע הדברים הדגיש הנגיד כי “ללא התאמות לא ניתן יהיה לייצב את יחס החוב לתוצר גם בתרחיש בו המלחמה אינה מתארכת. חשוב לשדר לשווקים שגם אם יש לנו מלחמה והוצאות, יחס חוב תוצר יכול לעלות לשנה שנתיים ולאחר מכן תהייה ירידה של יחס חוב תוצר. אנחנו עולים ומ-26 מתחילים לרדת, אני כל הזמן מדבר עם השווקים ומשקיעים, לדבר הזה חשיבות מאוד גדולה”.
