שנת 2024 הייתה שנה קשה במיוחד לענף היהלומים העולמי בכלל והישראלי בפרט. המגמה השלילית הגלובאלית שנמשכה מאז פרוץ המלחמה באוקראינה בפברואר 2022, עדיין מלווה את הענף, ובשנה זו, נאלץ הענף בארץ להתמודד עם הקשיים שנגרמו כתוצאה ממלחמת אוקטובר.
ברמה הגלובלית, מלחמת רוסיה-אוקראינה הובילה להטלת סנקציות על-ידי הגוש המערבי, דבר שהביא עימו שינויים במסלול הסחר העולמי ושינויים ברמות המחירים. כמו -כן ענף היהלומים נפגע בשל הביקוש למוצר תחליפי סינטטי, יהלומי מעבדה, זאת בעיקר בשוק טבעות האירוסין בעולם.
ברמה המקומית, הסחר הושפע ממלחמת “חרבות ברזל”. החל בירידה מוחלטת בתיירות הנכנסת, ירידה בצריכה של ה-Luxury goods וקיטון בכמות הטיסות אל ישראל ומחוצה לה, ומכאן פגיעה בהובלת היהלומים בעולם. היהלומנים שנדרשים להתאים את עצמם למצב החדש, מוצאים באופן טבעי דרכים אלטרנטיביות להגדלת תחום העיסוק וזאת על-ידי התרחבות לענפים נוספים משיקים -ענף התכשיטים וענף אבני החן. כאמור, הפגיעה המקומית הגיעה על רקע שוק עולמי שהיה חלש גם כך.
בניגוד לנתונים השליליים שהוצגו לאורך השנה, בחודש דצמבר האחרון נרשמה עליה של 270% לעומת דצמבר אשתקד. סה”כ יצוא נטו של היהלומים המלוטשים בשנת 2024 עמד על סך של כ- 1.87 מיליארדי דולרים, עם ירידה של 35% לעומת שנת 2023. בשנת 2024 יבוא היהלומים המלוטשים נטו עמד על סך של 1.5 מיליארדי דולרים, עם ירידה דומה של כ- 33% לעומת שנת 2023 (כשבחודש דצמבר 2024 נרשמה ירידה של 15% בלבד לעומת דצמבר אשתקד).
בסה”כ יצוא נטו של יהלומי גלם בשנת 2024 עמד על סך של 634 מיליוני דולרים, ירידה של 24% לעומת שנת 2023 (כשבחודש דצמבר האחרון נרשמה ירידה של 40% לעומת חודש דצמבר אשתקד). בשנת 2024 היבוא נטו של יהלומי גלם לישראל עמד על סך של כ- 800 מיליוני דולרים, ירידה של 13% לעומת שנת 2023 (בחודש דצמבר האחרון נרשמה ירידה של 37% לעומת חודש דצמבר 2023).
בחישוב שנתי, ניכרת פגיעה של 35% בסחר היהלומים המלוטשים וקרוב ל25% ירידה בסחר ביהלומי גלם. מאזן הסחר ביהלומים המלוטשים הינו חיובי עם עודף של 321 מיליון דולר (לעומת כמעט פי 2 בשנה אשתקד). ביהלומי הגלם מאזן הסחר הינו שלילי עם 165 מיליון דולר (לעומת קצת פחות ממחצית בשנה אשתקד).
בכל הקשור לשותפות הסחר המרכזיות של ישראל:
בתחום יצוא היהלומים המלוטשים (נתוני ברוטו) שומרת ארה”ב על מעמדה כיעד היצוא המוביל של ישראל עם כ- 55% מהיצוא, כשהונג-קונג במקום השני עם 18% ושוויץ במקום השלישי עם 7% מהיצוא בשנה זו. בתחום יבוא היהלומים המלוטשים (נתוני ברוטו) הודו ניצבת במקום הראשון עם יותר מרבע מהיהלומים שיובאו ממנה, במקום השני בלגיה עם 19% ובמקום השלישי הונג קונג עם כ- 18% מהיבוא בשנה זו.
בתחום יבוא יהלומי הגלם (נתוני ברוטו) ניצבת איחוד האמירויות הערביות עם כ- 35%, במקום השני בלגיה עם קרוב לרבע מהיבוא ובמקום השלישי בוטסואנה עם 11% מסך היבוא. בתחום יצוא יהלומי הגלם (נתוני ברוטו) ניצבת במקום הראשון הודו עם כ- 50% מהיצוא, במקום השני איחוד האמירויות הערביות עם 16% ובמקום השלישי בלגיה עם 13% מסך היצוא שבוצע מישראל בשנה זו. בלגיה אבדה את מקומה הראשון כיעד יצוא יהלומים מלוטשים וגלם בהשוואה לשנת 2023 והדרדרה למקום השני והשלישי בהתאמה בשנת 2024.
מנהל מערך הייצוא ושת”פ בינ”ל, רועי פישר: “ענף היהלומים הוא חלק בלתי נפרד מהתעשייה הישראלית ומהווה מנוע צמיחה מרכזי לכלכלת המדינה, המספק תעסוקה לאלפי משפחות בישראל. על אף האתגרים הגלובליים והמקומיים שעמדו בפני הענף בשנה החולפת, אנו עדים לכך שהסכמי אברהם פותחים דלתות חדשות למסחר בין ישראל לאיחוד האמירויות, כפי שמתבטא בנתוני היבוא והיצוא. משרד הכלכלה והתעשייה ימשיך לפעול במרץ לגיוון היצוא הישראלי ולתמיכה בתעשייה הישראלית, כדי להבטיח את מקומה המוביל בשוקי העולם בענף היהלומים, לצד ענפים נוספים”.