“זה ממש התגשמות הפסוק ‘וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב'” לחש בהתרגשות רב בית הכנסת שבו נערך הטקס לאנשי יד לאחים, בשעה שהנער חזר בפני הנוכחים, בעת סעודת המצווה דבר תורה הקושר בין פרשת השבוע לבר המצווה שלו.
סיפורו של ירון החל 20 שנים לפני כן, שבע שנים לפני שנולד. אמו דקלה (שם בדוי) שגדלה בשכונת מצוקה ביפו הכירה בתיכון המקומי צעיר ערבי שזיהה את מצוקתה כדי לעמוד עימה בקשר. לאחר מספר שנים החליטה להתאסלם ולהינשא לו בבית דין שרעי. ההורים ההמומים ניתקו איתה כל קשר, בקוותם שבדרך זו היא תשוב מדרכה,
3 שנים לאחר החתונה נולד ירון שקיבל את השם המוסלמי חסן. הוריה של דקלה לא ידעו על לידת נכדם ולבד מ”דרישות שלום” עגומות שהיו מקבלים מידי פעם מידידי המשפחה שפגשו בבתם עטוית הרעלה בשוק המקומי, לא ידעו דבר אודותיה.
כשירון היה בן שלש, חל המשבר הראשון. דקלה רצתה לרשום אותו לבית ספר מעורב שבו לומדים יהודים לצד, להבדיל, ערבים, אך בעלה סירב בתוקף. “אני לא רואה סיבה לרשום אותו לבית ספר מעורב. הוא מוסלמי וצריך לגדול כמוסלמי. מקום מעורב יבלבל אותו”.
דקלה נפגעה עד עמקי נשמתה. היא הזכירה לבעלה הערבי כי גם הוא למד בבית ספר מעורב וכשניסתה להתווכח בנדון ספגה אלימות קשה. מאותו יום התערערו היחסים ביניהם ודקלה הבינה, מאוחר מידי, את הטעות שעשתה.
אחרי כמה חודשים קשים מנשוא היא גילתה תושייה ופנתה ליד לאחים. לאחר כמה שבועות, משהייתה בשלה לצעד האמיץ, חולצה באישון ליל עם בנה והשניים הועברו לדירת מסתור מאובטחת ומאובזרת של הארגון.
אחרי כמה ימי התאוששות עזרו נשות המקצוע של יד לאחים לדקלה להתאחד מחדש עם בני משפחתה, בצורה שקולה ורגישה. דא עקא, בשל החשש מפני פגיעה בה על ידי הבעל הערבי היא ובנה פתחו בחיים חדשים בעיר קטנה בצפון הארץ, הרחק ממקום מגורי משפחתה וממקום מגורי בעלה הערבי.
במסגרת הדף החדש שפתחה בחייה גילתה דקלה מחדש את יהדותה, החלה בשמירת מצוות בסיסיות ורשמה את בנה לבית ספר תורני בקרבת מקום מגוריהם. לחסן הקטן גם נערכה ‘הטפת ברית’ ונקרא שמו בישראל ירון. הילד שיצא כמוסלמי מהשכונה הערבית ביפו הלך וקנה בשקיקה את ערכי היהדות; למרות המבטא הערבי שאותו הוא עוד מתקשה להסתיר, מי שיתבונן מן הצד בילד בעל החזות הדתית, לא יוכל לדעת כי את שנותיו הראשונות עשה כמוסלמי.
באירוע בר המצווה אמרה האם הנרגשת כי “בר המצווה הזו היא סגירת מעגל מיוחדת. לפני 7 שנים הרגשתי שעוד רגע גונבים אותו ממני ולכן הבנתי שעליי לחזק את היהדות שלי ולתת לו חינוך יהודי. כשהוא נהיה בר מצווה ומחויב בעצמו במצוות, אני יודעת שהוא שייך לעם ישראל ושאף אחד לא יתלוש אותו מאיתנו”.
באירוע נשא דברים גם רב בית הכנסת המקומי שאמר בהתרגשות: “כשירון עלה לתורה ובירך ‘אשר בחר בנו מכל העמים’ קיבלו המילים הללו משמעות עמוקה יותר מאשר הן נשמעות מפיו של כל נער יהודי העולה כאן לתורה. רק מי שראה מקרוב את הרגעים הללו וידע את סיפורו של ירון יכול להבין באמת את משמעותה של הברכה המיוחדת הזו”.
