בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%, לאחר דיונים שהתקיימו אתמול והיום בוועדה המוניטרית, לצורך קבלת החלטת המדיניות. בתום הדיונים החליטה הוועדה המוניטרית להותיר את הריבית על כנה.
דיוני הוועדה התמקדו בניתוח התהליכים הכלכליים השונים ובהשפעות המלחמה על המשק והעלייה בסביבת האינפלציה. לנוכח חוסר הוודאות הגיאו-פוליטית הגובר, המדיניות המוניטרית מתמקדת בייצוב והפחתת אי הוודאות בשווקים, לצד שמירה על יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית.
נגיד בנק ישראל שנשא דברים בפני עובדי הבנק אמר כי המדיניות המוניטרית צפויה להמשיך להיות מרסנת, והיא תותאם ככל שצריך לנתונים ולהתפתחויות – בסביבת האינפלציה, ברמת הפעילות, במדיניות הפיסקלית ובשווקים.
בדבריו דיבר על המגמה העולמית, ועל המגמה המנוגדת שקיימת בישראל סביב האינפלציה, כאשר בישראלית היא נמצאת במגמת עלייה בחודשים האחרונים. “האינפלציה שוהה מעל הגבול העליון של היעד ושיעור האינפלציה השנתי הוסיף לעלות בחודש אוגוסט. עליית האינפלציה רוחבית וניכרת במגוון סעיפים, הן ברכיב הבלתי סחיר והן ברכיב הסחיר”,אמר פרופ’ ירון. “הציפיות לאינפלציה, המהוות מרכיב חשוב בניתוח שאנו עורכים לבחינת התהליך המוניטרי, משקפות עלייה צפויה נוספת בקצב האינפלציה בתחילת שנת 2025 והתמתנות אל עבר היעד רק במחצית השנייה של השנה. הציפיות לטווחים ארוכים יותר מצויות בתוך טווח היעד. להערכת הוועדה, בין הגורמים העלולים להביא לעלייה נוספת בסביבת האינפלציה נמנים: המשך המלחמה והשפעתה על הפעילות במשק: ובכללן הפיחות בשקל, הפעילות בשוק הדיור והמגבלות בו, ההתפתחויות הפיסקליות ומחירי הנפט בעולם”.
מניתוח הפעילות הריאלית במשק עולה כי המשק טרם שב לרמת הפעילות הכלכלית ששררה ערב המלחמה. צמיחת המשק ברבעון השני הייתה נמוכה ואף עודכנה מעט כלפי מטה ע”י הלמ”ס. בהתאם, התוצר במשק נמוך ב-3.3% מקו המגמה ארוך הטווח. עם זאת, על פי האינדיקטורים השוטפים, נרשמה התאוששות מתונה בפעילות הכלכלית בתחילת הרביע השלישי. קצב הצמיחה של הצריכה הפרטית, שהתמתן ברביע השני של 2024, מראה סימני התאוששות קלים, כפי שמשתקף בעלייה בנתוני ההוצאה הנומינלית בכרטיסי אשראי. בנוסף, יצוא שירותי ההייטק, גיוסי ההון של חברות הייטק ומדד מנהלי הרכש מצביעים גם הם על מגמת שיפור בפעילות. סקר המגמות לחודש ספטמבר משקף מגמה מעורבת בקרב העסקים, בעיקר על רקע ההסלמה בצפון.
מאז החלטת המדיניות המוניטרית הקודמת השקל נחלש בכ-2.8% מול הדולר ו-1.5% מול האירו, תוך תנודתיות גבוהה על רקע ההתפתחויות הגיאופוליטיות. בעקבות ההסלמה בצפון, פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שנמדדת ע”י ה-CDS, עלתה בחדות והמרווח בין האג”ח הממשלתית הישראלית הדולרית לאג”ח הממשלתית של ארה”ב התרחב מעט ושוהה ברמה גבוהה. גם בשוק ההון, על אף העליות בשבועות האחרונים, ממשיכים ביצועי חסר לעומת העולם מתחילת המלחמה. חשוב לציין, שפרמיית סיכון השוהה ברמה גבוהה כרוכה בעלויות מימון גבוהות, הן במגזר הציבורי והן העסקי, ועלולה להקטין השקעות ולהשפיע לרעה על הצמיחה הכלכלית במשק.
התחזית המקרו-כלכלית המעודכנת שפרסמה היום חטיבת המחקר מתכללת את ההתפתחויות השונות. החטיבה מניחה כי המלחמה, שהתרחבה גם בחזית הצפונית, תימשך בעצימות גבוהה גם בתחילת 2025.
בתרחיש הבסיס, החטיבה מעריכה כי התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 0.5% בשנת 2024 וב-3.8% בשנת 2025. זוהי צמיחה הנמוכה מתחזית יולי ב-1 ו-0.4 נקודות אחוז לשנים 2024 ו-2025 בהתאמה, ומרחיקה את המשק ממגמת הצמיחה בשנים האחרונות. התחזית לשיעור האינפלציה עלתה מהתחזית הקודמת ומניחה כי האינפלציה השנתית צפויה לעמוד בסוף 2024 על 3.8% ו-2.8% ב-2025. הגירעון בתקציב הממשלה צפוי להסתכם בשנת 2024 ב-7.2 אחוזי תוצר, לנוכח הגידול בעלויות המלחמה ותזרים הסיוע האמריקאי המיוחד שהוסט בחלקו לשנת 2025 ואילך. בשנת 2025 הגירעון צפוי להגיע ל-4.9 אחוזי תוצר, זאת בהנחה שיבוצעו התאמות פיסקליות בעלות אופי פרמננטי בהיקף של כ-30 מיליארדי ש”ח. החוב הציבורי צפוי להגיע לרמה של כ-68 אחוזי תוצר בשנת 2024 ולכ-69 אחוזי תוצר ב-2025. התחזית מאופיינת ברמה גבוהה במיוחד של אי-ודאות. החטיבה בחנה גם תרחישים בהם הלחימה עצימה יותר וממושכת יותר. תרחישים אלו מצביעים, כצפוי, על צמיחה נמוכה יותר, אינפלציה גבוהה יותר וכן על עלייה בגירעון וביחס החוב לתוצר. על רקע זה החטיבה מעריכה כי מאזן הסיכונים ביחס לתחזית הצמיחה נוטה כלפי מטה, ואילו ביחס לתחזית האינפלציה והגירעון מאזן הסיכונים נוטה כלפי מעלה.
נגיד הבנק התייחס בסוף דבריו לתחילת הדיונים סביב תקציב המדינה לשנת 2025, ואישורו בממשלה שמתוכנן לסוף החודש. “זהו תקציב מאתגר ותהליך גיבושו הינו צעד חיובי, בוודאי על רקע היקף ההתאמות הפיסקליות הנדרשות. אישור תקציב אחראי ל-2025 הוא מרכיב חיוני בחיזוק האמון של השווקים הבינלאומיים ובשמירה על איתנות המשק. חשוב לאשר בממשלה ובכנסת התאמות פיסקליות בעלות אופי פרמננטי בהיקף משמעותי, כנגד הגידול המתמיד בהוצאות הביטחון. זאת, על-מנת לאפשר ליחס החוב לתוצר להתייצב ולשוב לרדת בשנתיים הקרובות. בהקשר זה, הצעדים שהציג שר האוצר הם בכיוון הנכון. בהיבט הרכב התקציב רצוי כי ההתאמות יושתו על אוכלוסייה רחבה ככל האפשר וחשוב שהממשלה תתעדף הוצאות תומכות צמיחה, תצמצם תמריצים שליליים ליציאה לעבודה ותבטל פעילויות של משרדים שאינם חיוניים, ודאי בעת הזו”.
